יסודות חינוך וולדורף

חינוך וולדורף הופך את הלימוד למסע מרתק. הוא מטפח את הסקרנות, כוח הרצון וכוחות היצירה של הילד, בסביבה המעודדת את אהבת הלימוד. במרכז ההוראה עומדת התמונה האנתרופוסופית של התפתחות האדם כישות של גוף, נפש ורוח מלידה ועד הבגרות. התמורה שעובר הילד בתקופות השונות של חייו מתוארת במחקר האנתרופוסופי בפירוט רב, כאשר תכנית הלימודים וצורת ההוראה משתנות בהתאם משנה לשנה. מתודת ההוראה, ומעל לכל נפשו של המורה עצמו, חייבים להיות חדורים בכוח המחייה של האומנויות; החינוך, המבוסס על הידע של הישות האנושית השלמה, חייב לזרום בכיתה אל נפש הילד ככוח מרפא, החדור ברגשות העמוקים ביותר של יראת כבוד ואהבה לישות הצעירה המתפתחת.

 

כך חוברים המדע, האומנות והמוסר יחדיו ליצירה של אומנות חינוכית חדשה אשר יעדה הוא האדם השלם והחופשי, אשר אם הגיעו לבגרות יהיו בידיו הכלים והחופש לבחור את דרכו ואת יעודו מתוך רצונו שלו, ויוכל להגשימם בעזרתת מיטב כוחות הרוח, הנפש והגוף שעורר ובנה החינוך בתוכו.

 

חינוך וולדורף תופס את הילדות כתקופה המשמעותית ביותר בחיי האדם, זוהי תקופה של הבשלה, צמיחה פנימית ולידה הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות אשר ישמשו את הילד בכל חייו הבוגרים. הילד נתפס כאדם בהתהוות ובצמיחה אלי הבגרות, ולא כמבוגר קטן. גישה זו מאפשרת לילד לחוות את הילדות האמיתית בכל גיל, הוא משוחרר מלחץ של עמידה בסטנדרטים הכרוכים בהישגיות ותחרותיות.

 

בשנים הראשונות של ביה"ס אנו תומכים את הצורך של הילד בפיתוח עולם הרגש על ידי הכוונתו קודם כל למישור הרגשי של ישותו, כלומר: אנו יוצרים מערכת למידה שמטפחת ו"מזינה" את עולם הרגש והחוויה של הילד דרך עשייה אומנותית. כל ילד נתפס כאמן, איש מעשה ומדען בפוטנציה. הלמידה מושתתת על חוויה ויצירה אומנותית, הקשורות לעולמו הפנימי של הילד תוך ליווי אישי ותומך. ההוראה היא רב תחומית, כך למשל יכולים להיות משולבים בפרקי ההיסטוריה גם הספרות, הארכיטקטורה המאכלים והשפה השייכים לאותה התקופה.

 

חינוך וולדורף אינו שואל מה יש ללמד  בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד ומתי, בהתאם לקווי ההתפתחות האוניברסליים של הגיל המדובר, קבוצת הילדים הספציפית הבונה את הכיתה, והאינדיבידואל האישי של כל ילד. היות והיעדים הלימודיים הם במסגרת תוכנית הליבה של משרד החינוך, הנושאים והידע חופפים לבתי ספר רגילים, ובדרך כלל אף עשירים יותר. השוני בא לידי ביטוי בדרך העברת הידע – ה"איך", ובשאלה מתי נכון לחשוף את הילד לנושא מסויים – ה"מתי".