המורה
דמות המחנך/ת בחינוך וולדורף הינו/ה סמכות אוהבת. זוהי דמות המגדירה גבולות ברורים, אך העושה זאת בדרכי נעם ואהבה. המורה עשוי, למשל, לנגן בחלילית כדי להשתיק כיתה רועשת.
המסגרת מובנית וברורה, וכך גם הדרישות מן התלמידים בכיתה. יחד עם זאת, כל ילד זוכה להתייחסותת אישית קרובה. לחיצת היד שמקבל כל ילד בהיכנסו לכיתה בבוקר, מסמלת את הקשר האישי היום יומי בין מחנך הכיתה לתלמידיו.
למחנך שאיפה ללוות את הכיתה שנים ארוכות – בדרך כלל עד סוף כיתה ח'. הקשר האישי הקרוב נבנה על בסיס היכרותו העמוקה של המחנך עם תלמידיו. הוא מלווה את התפתחותו של כל ילד כשהוא קשוב לצרכיו וקשייו, תוך כיבוד אישיותו הייחודית של כל אחד ואחד.
המחנך פועל מתוך הבנת תמונת האדם המתפתח כפי שהיא מובאת מתוך עקרונות האנתרופוסופיה, תוך שיתוף פעולה רצוף ומפרה עם הוריו של כל ילד. המורה פועל כאמן החינוך – הוא יוצר ומעצב בעצמו חלק ניקר מחומר הלימוד, בתהליך יצירתי המתכוונן אל צרכיהם של התלמידים המסוימים שלו ואל הכיתה המסוימת שלו. תהליך הלמידה, הספיגה וההפנמה עקב כך הינו בלתי אמצעי, ישיר, חי ונושם.
מורה וולדורף הינו דמות חינוכית מרשימה, שסמכויותיה ויחס הכבוד וההערכה שהתלמידים רוחשים כלפיה, מתגבשים לא מתוקף מעמדה כמחנך בלבד, אלא נוכח ייחודיותה, אהבתה למקצוע בו בחרה, מסירותה האינסופית והכבוד בו היא נוהגת בתלמידים. המורים עוברים הכשרה מיוחדת של 4 שנים ובעבודתם מיישמים את הדוגמה האישית של המחנך כאדם.